#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המביא קינים לחובתו מתי נקבעים איזה לעולה ואיזה לחטאת.	אמר רב חסדא אין הקינין מתפרשות איזו לעולה ואיזו לחטאת אלא או בלקיחת בעלים [ואין הכהן יכול לשנותן, ואם שינה פסול] או בעשיית כהן [אם כשקנאן לא פירש, אף על פי שקרא להם שם אין שם חל עליהם, ויכול הכהן לשנותן].	יומא פרק רביעי מא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה טעמו של רב חסדא שאומר: אין הקינין מתפרשות אלא או בלקיחת בעלים או בעשיית כהן.	אמר רב שימי בר אשי שנאמר:&nbsp;<div>'ולקחה' [ביולדת כתוב 'ולקחה שתי תורים או שני בני יונה', וכן במצורע וזב]<div>'ועשה' [בכהן כתוב 'ועשה הכהן את האחד חטאת ואחד עולה']&nbsp;</div><div>או בשעת לקיחה נקבעין או בשעת עשייתן,&nbsp;אבל ביני ביני לא.</div></div>	יומא פרק רביעי מא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מיתיבי: ועשהו חטאת הגורל עושה חטאת ואין השם עושה חטאת. שיכול והלא דין הוא ומה במקום שלא קידש הגורל קידש השם מקום שקידש הגורל אינו דין שיקדש השם. מה קשה מכאן על רב חסדא דקינין.	שהרי שעת הגורל בשעירים אינה לא שעת לקיחה ולא שעת עשיה, וכתוב כאן שבשאר קרבנות מועילה קריאת השם בשעה זו, וקשה על רב חסדא שאמר אין הקינין מתפרשות אלא בשעת לקיחה או בשעת עשיה.	יומא פרק רביעי מא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מיתיבי 'ועשהו חטאת' הגורל עושה חטאת ואין השם עושה חטאת, שיכול והלא דין הוא ומה במקום שלא קידש הגורל קידש השם מקום שקידש הגורל אינו&nbsp;דין שיקדש השם, ת""ל 'ועשהו חטאת' הגורל עושה חטאת ואין השם עושה חטאת.<br>מה תירץ רבא על הקושיא.&nbsp;&nbsp;"	אמר רבא הכי קאמר:&nbsp;מה במקום שלא קידש הגורל - ואפילו בשעת לקיחה ובשעת עשייה - קידש השם בשעת לקיחה ובשעת עשייה, מקום שקידש הגורל שלא בשעת לקיחה ושלא בשעת עשייה, אינו דין שיקדש השם <u>בשעת לקיחה ובשעת עשייה</u>.	יומא פרק רביעי מא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מנין שא""א לקרוא שם לשעירים בק""ו משאר הקרבנות שלא מועיל בהם גורל ואעפ""כ מועיל בהם קריאת שם."	שנאמר 'ועשהו חטאת', הגורל עושהו חטאת ואין השם עושהו חטאת.	יומא פרק רביעי מא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ת""ש מטמא מקדש עני והפריש מעות לקינו והעשיר, ואח""כ אמר אלו לחטאתו ואלו לעולתו, מוסיף ומביא חובתו מדמי חטאתו, ואין מוסיף ומביא חובתו מדמי עולתו.&nbsp;<div>מה קשה מכאן על רב חסדא דקינין.</div>"	לפי רב חסדא איך יתכן שאחר שהעשיר קובע אלו מעות יהיו לחטאת ואלו לעולה, הרי אינה שעת לקיחה ואינה שעת עשיה	יומא פרק רביעי מא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו קרבנות מביאים מטמא מקדש עני ועשיר.	מטמא מקדש עני מביא קינין לחטאת ועולה.<br>מטמא מקדש עשיר מביא חטאת בהמה בלבד.	יומא פרק רביעי מא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מטמא מקדש עני והפריש מעות לקינו והעשיר, ואח""כ אמר אלו לחטאתו ואלו לעולתו, מוסיף ומביא חובתו מדמי חטאתו,<br>ואין מוסיף ומביא חובתו מדמי עולתו.&nbsp;<div>מה הכוונה.</div>"	שהמעות שקרא עליהם שם עולה אינו יכול לקנות בהם חטאת, ולכן יוסיף מביתו מעות על מעות החטאת ויקנה בהם חטאת בהמה.	יומא פרק רביעי מא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ת""ש מטמא מקדש עני והפריש מעות לקינו והעשיר, ואח""כ אמר אלו לחטאתו ואלו לעולתו, מוסיף ומביא חובתו מדמי חטאתו ואין מוסיף ומביא חובתו מדמי עולתו.&nbsp;<div>מה תירץ רב ששת על הקושיא מכאן על רב חסדא.</div>"	"שודאי אין מדובר שקבע להם שם לאחר שהעשיר, שהרי אין קרבן עני ראוי לו אפילו בדיעבד, ועל כרחך מדובר שקרא להם שם לפני שהעשיר, וא""כ אפשר לומר שקרא להם שם בשעה שהפרישן לקרבן. [דהפרשה במעות כשעת לקיחת העופות]"	יומא פרק רביעי מא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שמפריש מעות לקינו מתי קובע שם.	הפרשה במעות כשעת לקיחת העופות.	יומא פרק רביעי מא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי רב חגא בשם רב אושעיא שמטמא מקדש עשיר שהביא קרבן עני יצא, אין צורך לשבש את הברייתא ואפשר לומר שקרא להם שם לאחר שהעשיר.<br>א""כ איך יסביר את הברייתא לפי רב חסדא."	"שלא גורסים ואחר כך אמר, אלא ואח""כ לקח ואמר, כלומר שקנה את העופות בעשירותו."	יומא פרק רביעי מא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם נגרוס בברייתא שלקח ואמר, מה הפירוש א""כ 'מביא מדמי חטאתו' הרי אין כבר דמים שהרי לקח בהם חטאת, ואין לומר שפדה אותם שהרי אין פדיון לעוף."	מדובר שלקח פרידה אחת.<br><ul><li>אם לקח אותה לעולה, שאר הדמים נעשו חטאת ויוסיף עליהם דמים לחטאת בהמה, והעולה תלך לנדבה.</li><li>אם לקח אותה לחטאת, שאר הדמים נעשו עולה וילכו לעולת נדבה, והחטאת שקנה תלך למיתה כדין חטאת שכפרו בעליה.</li></ul>	יומא פרק רביעי מא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר לפדות כלי שרת, לבונה, עופות.	הכי תנן&nbsp;במסכת מנחות (דף ק:) אבל העופות והלבונה והכלי שרת אין להם פדיון, שלא נאמר אלא בבהמה.	יומא פרק רביעי מא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מצורע עני שהביא קרבן עשיר יצא ומנלן.<br>והאם מצורע עשיר שהביא קרבן עני יצא ומנלן.	עני שהביא קרבן עשיר יצא שנאמר 'תורת' לרבות [תורה אחת לכל המצורעין, כולם יוצאים בקרבן עשיר].<br>עשיר שהביא קרבן עני לא יצא שנאמר 'זאת'.	יומא פרק רביעי מא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ר' חגא אמר ר' הושעיא אומר מטמא מקדש עשיר שהביא קרבן עני יצא. מדוע לא לומד ממצורע שלא יצא.	שנאמר 'ואם דל הוא', הוא ולא אחר, שרק במצורע נאמר דין זה ולא בשאר חייבי קרבן עולה ויורד.	יומא פרק רביעי מא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה עשה הכה""ג לשעירים מיד לאחר שהגריל."	קשר לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח, והעמידו כנגד שער שהוציאוהו.<br>ולשעיר הנשחט כנגד בית שחיטתו.	יומא פרק רביעי מא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לאחר שסיים הכה""ג עם הגרלת וסימון שני השעירים מה הלך לעשות."	בא אצל פרו להתודות אצל פרו וידוי שני גם על אחיו הכהנים.	יומא פרק רביעי מא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין הוכיחה הגמ' ש'ולנשחט כנגד בית שחיטתו' הכוונה לקשירה [קושר לו לשון כנגד צוארו] ולא להעמדה [כנגד מקום בית שחיטתו]	"
<div>
<div>
<div>דתני רב יוסף: קשר לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח והעמידו כנגד בית שילוחו ולנשחט 
כנגד בית שחיטתו שלא יתערב זה בזה ולא יתערב באחרים. מוכח שקושרים לו כדי שלא יתערב באחרים.<br><br></div></div></div>"	יומא פרק רביעי מא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<div>
<div>
<div>
<div>א''ר יצחק שתי לשונות שמעתי אחת של פרה ואחת של שעיר המשתלח, אחת צריכה שיעור ואחת 
אינה צריכה שיעור, ולא ידענא הי מינייהו.<br>איך רצה רב יוסף לפשוט את הספק, ואיך רמי בר חמא. ומה ענה רבא לרמי בר חמא.</div></div></div></div>"	"לרב יוסף לשון של שעיר המשתלח צריך שיעור כי חולקים אותו חציו בסלע וחציו בין קרניו, ושל פרה לא בעי שיעור.<br>לרמי בר חמא לשון של פרה צריכה כובד, ובשביל שיהיה כובד נצרך שיעור.<br>ורבא ענה לו שכובד תנאי היא, ורבי יצחק סובר כמ""ד שלא בעי כובד."	יומא פרק רביעי מא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"
<div>
<div>
<div>א''ר יצחק שתי לשונות שמעתי אחת של פרה ואחת של שעיר המשתלח, אחת צריכה שיעור ואחת 
אינה צריכה שיעור, ולא ידענא הי מינייהו.<br>מנין רצה אביי להוכיח ששל פרה צריכה שיעור ומה דחו.</div></div></div>"	מהמשנה: כיצד הוא עושה כורכן בשיירי לשון. מדקתני שיירי לשון משמע שיש עוד חלק בלשון.<br>ודחו ששיירי פירושו זנב, כלומר שללשון היתה צורת זנב, אבל לא שהיו בה שני חלקים.	יומא פרק רביעי מא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"
<div>
<div>
<div>אמר רבי חנין אמר רב: עץ ארז ושני תולעת שקלטתן שלהבת, כשרה. מיתיבי: נתהבהב הלשון, מביא לשון אחר ומקדש.</div><div>מה תירצו אביי ורבא.</div></div></div>"	<div><ul><li>לאביי כאן בנכפפת כאן בקולחת.</li><li>לרבא תנאי היא.</li></ul></div>	יומא פרק רביעי מא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך נקראים כל מעשי פרה אדומה.	"כל מעשי פרה נקרא קידוש. רש""י."	יומא פרק רביעי מא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נתהבהב הלשון מביא לשון אחר ומקדש. מה יענה על זה רב חנין בשם רב שאמר כשר. אביי ורבא.	"אביי תירץ שהברייתא דברה על קולחת, ולכן צריך להביא אחר, ורב חנין דיבר על נכפפת [וקרינן ביה 'אל תוך'].<br>ורבא תירץ שהתנאים שנחלקו האם צריך כובד בלשון, חולקים גם האם צריך שתיפול אל תוך שריפת הפרה או לא, ורב חנין סובר כמ""ד שאין צריך כובד."	יומא פרק רביעי מא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה כורכים את העץ ארז ואזוב ושני תולעת, לרבי ולרבי אלעזר ברבי שמעון.	"לפי רבי כדי שיהיו כולם באגודה אחת, דכתיב 'ולקח'.<br>לפי ראב""ש כדי שיהיה בהן כובד ויפלו אל תוך שריפת הפרה."	יומא פרק רביעי מא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה היחס בין הסלע לשקל.	הסלע הוא שני שקלים.	יומא פרק רביעי מא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה היחס בין השקל לזוז.	השקל הוא שני זוזים.	יומא פרק רביעי מא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה היחס בין הסלע לזוז.	הסלע הוא ארבע זוזים.	יומא פרק רביעי מא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה סלעים יש בעשרה זוזים.	שני סלעים וחצי.	יומא פרק רביעי מא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כובד תנאי היא. מי חולק בזה.	לרבי אין צריך כובד.&nbsp;<div>לרבי אלעזר ברבי שמעון צריך כובד.</div>	יומא פרק רביעי מא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מטמא מקדש עשיר שהביא קרבן עני, מה דינו.	רבי אלעזר בשם רב הושעיא אמר לא יצא.<br>רב חגא בשם רב הושעיא אמר יצא.	יומא פרק רביעי מא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה פירוש המילה 'קולחת'.	אש שיש עליה עמוד שלהבת זקוף למעלה, כקלח של עשב גבוה.	יומא פרק רביעי מא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לרב חגא אמר רב הושעיא, מחוייב קרבן עולה ויורד עשיר, שהביא קרבן עני, יצא או לא יצא.	במצורע - לא יצא.<br>בשאר חייבי עולה ויורד - יצא.	יומא פרק רביעי מא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<div>
<div>
<div>
<div>א''ר יצחק שתי לשונות שמעתי אחת של פרה ואחת של שעיר המשתלח, אחת צריכה שיעור ואחת 
אינה צריכה שיעור, ולא ידענא הי מינייהו.<br>מהיכן הוכיח אביי שלשון של פרה צריכה שיעור, ומה דחו.</div></div></div></div>"	כיצד הוא עושה כורכן בשיירי לשון. מדקתני שיירי לשון משמע שיש עוד חלק בלשון.<br>ודחו ששיירי פירושו זנב, כלומר צורת זנב, אבל לא שהיו בה שני חלקים.	יומא פרק רביעי מא ב		
